כפי שכבר ידוע, רשלנות רפואית מתרחשת, למרבה הצער, בכל תחומי הרפואה. הפעם נעסוק ברשלנות רפואית הנובעת מאבחון שגוי - רשלנות שלא זו בלבד שעלולה להיות קטלנית, אלא שנלווה אליה תסכול עמוק (ומוצדק) הנובע מהידיעה שאבחון מוקדם יכול היה למנוע את התפשטות המחלה.
כיום הרפואה מעמידה לרשותנו שלל אמצעים שמטרתם לסייע בגילוי מוקדם של מחלות קשות כגון סרטן צוואר הרחם. כך למשל, קיימת בדיקת ה – PAP SMEAR אשר בודקת הימצאות של תאים טרום סרטניים ע"י משטח הנלקח מצוואר הרחם. מדובר בבדיקה קלה ופשוטה, שאורכת לא יותר מדקות ספורות, ונעשית במסגרת סטנדרטית של ביקור אצל רופא הנשים, ללא כל הרדמה ו/או סיכונים אחרים.
וכאן מגיע השלב הקריטי: אבחון לא נכון של הבדיקה עלול להיות הרסני עבור הנבדקת. מהו, אם כן, אבחון שגוי? אבחון שגוי הוא למעשה תשובה הקובעת שאין נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם, בעוד שהללו קיימים אך נפלה טעות באבחון המשטח.
הקושי הגדול בסיטואציה האמורה הוא שלנבדקת אין כל דרך לדעת שנפלה טעות, והיא ממשיכה בחייה בידיעה שהכל תקין. הטעות תתגלה רק בשלב מאוחר יותר בו המחלה התפשטה והופיעו סימפטומים שלא מותירים כל מקום לספק. אז ייעשה אבחון נוסף, שהוא בבחינת אבחון מאוחר שנבע כתוצאה מאבחון ראשוני שגוי.
במקרים מצערים כאלה כל שנותר הוא לתבוע בגין אותה רשלנות. חשוב לדעת: גילוי הממצא הטרום סרטני באבחון נכון מאפשר ברוב המוחץ של המקרים מניעה וריפוי מוחלט של המחלה, באמצעות טיפול פשוט של הסרת הנגעים הטרום ממאירים טרם הפיכתם לממאירים.
במקרים בהם ארעה רשלנות הנובעת מאבחון שגוי ואיחור באבחון אמת, בתי המשפט מחמירים מאוד עם גורמי הרפואה, בידיעה שהטעות הובילה לנזק בלתי הפיך בקרב המטופלת, ולעיתים אף למוות. חשוב לדעת שבמקרי מוות זכאים קרובי המשפחה לתבוע בשמה של המנוחה בגין הרשלנות הרפואית שהובילה לנזקים הכבדים.
