בעשור האחרון גדל מס' התביעות ברשלנות רפואית ב – 30%, נתון המעיד על היקף עצום של התופעה. ואולם, יחד עם זאת אין מדובר בנתון מפתיע מכיוון שרשלנות רפואית מתרחשת בתדירות כה גבוהה, עד כדי כך שנדמה שכל הליך רפואי שהסתיים בשלום – הוא למעשה נס שיש לברך עליו. ייתכן ויהיו מי שירימו גבה בטענה שזו אולי תובנה מרחיקת לכת - לבטח לא מי שיודע מה כולל המושג "רשלנות רפואית", וודאי לא מי שבקיא בחובות המושתות על הגורמים הרפואיים.
לא רבים המטופלים העומדים על זכויות החולה, הגם שהם מודעים אליהן, ואי עמידה על זכויות אלה היא בבחינת צוהר ראשון להתרחשות הרשלנות הרפואית.
אני סבורה שרשלנות רפואית מתחילה עוד הרבה לפני שאיזמל המנתחים נכון לחתוך בבשר החי, כמטאפורה כמובן לכל סוגי הרשלנות הרפואית האקטיבית ובכלל זה איחור באבחון, מינון שגוי של תרופה, השארת מספריים בגופו של מטופל, הולדה בעוולה וכד'.
לצערי הרב עמדתי בחיי לא מעט מול רופאים. שאלתי שאלות נוקבות. לא אחת נענתי במבט תוכחה, כבא לומר "תני לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תשאלי שאלות מיותרות". עבור מרבית האנשים די במבט מצמית כזה כדי שלא יעזו להמשיך ולשאול. מבט שכזה מהווה חסם, תמרור עצור, ממנו והלאה המטופלים שותקים, מחשש לפגוע בכבוד הרופא - שמא תיווצר עוינות כלפיהם על שהטילו בו דופי מעצם השאלה.
וזוהי הנקודה הטעונה שינוי קיצוני, שינוי שרק עבודה מאסיבית על התודעה הציבורית תוכל להשיג: שאלות נוקבות אינן בבחינת הטלת דופי והשתקת המטופל נחשבת רשלנות רפואית לכל דבר. זכותו של המטופל לשאול ולקבל תשובות מלאות המניחות את הדעת. לעיתים השאלות הנשאלות, תמוה ככל שזה יישמע, מעוררות את הרופאים לתור אחר תשובות בעצמם ולייעל את דרכי הפעולה שלהם. לא רבים הם האנשים שיודעים שהתחמקות הרופא מתשובה, או העדר הסבר מלא ומפורט - מהווים רשלנות רפואית הבאה בגדר פגיעה באוטונומיה, פגיעה המתרחשת ללא הרף מבלי שהמטופלים מודעים לכך.
צריך לשים את הדברים על השולחן. בחזית. לצאת בתשדירים שמסבירים לקהל הרחב שלשאול שאלות נוקבות ולקבל מענה הולם זו לא חוצפה, זו זכות בסיסית, והחוצפה היחידה היא של רופא שמעז לרמוז ששאלות כגון אלו מפריעות לעבודתו. נכון להיום יש עוד דרך ארוכה להטמעת זכויות החולה בתודעה הציבורית, עד להשגת המטרה הנכספת: רופא שידבר עם מטופליו בגובה העיניים ויענה אחת לאחת על כל השאלות, בלי לסנן מידע, בלי לחשוף מורת רוח, בסבלנות ובנפש חפצה, כאחד האדם.
לומר שאין בכלל רופאים כאלה - יהיה לחטוא לאמת, שכן ישנם כאלו, מסתובבים ביננו כמלאכים בלבן. ואולם, כה מעטים הם בנוף, וכה ארוכה היא הדרך עד שיתרחש השינוי המיוחל, ועד אשר סטנדרטים כאלה יהפכו לסף המקובל ברפואה בישראל.
