כפי שכבר ידוע, רשלנות רפואית מתרחשת בכל תחומי הרפואה. הפעם נעסוק ברשלנות רפואית הנובעת מאבחון שגוי או איחור באבחון - רשלנות שעלולה להיות קטלנית, ואף נלווה אליה תסכול עמוק (ומוצדק) הנובע מהידיעה שאבחון מוקדם יכול היה למנוע את התפשטות המחלה.
כיום הרפואה מעמידה לרשותנו שלל אמצעים שמטרתם לסייע בגילוי מוקדם של מחלות קשות כגון סרטן, מחלות לב, מחלות ניווניות, מחלות עצם, מחלות עיניים וכיוצ"ב. החובה להפנות לבדיקות הרלוונטיות חלה על הרופאים, ואי הפנייה לבדיקות נחשבת רשלנות רפואית בגינה ניתן ואף צריך לתבוע.
כך למשל, על רופא המשפחה מוטלת האחריות להפנות את מטופליו לבדיקות סקר, שמטרתן היא גילוי ואבחון מוקדם של מחלות בשלבים הראשונים – כאשר עוד ניתן להציל משמעותית את המצב. על הרופא להפנות לבדיקות דם, שתן, כולסטרול, תפקודי לב ריאה וכו'. בטווח מסוים של גילאים יש להפנות לבדיקות אשר מזהות דם סמוי בצואה ואף בדיקות שמיעה וראייה – לאיתור סימפטומים מוקדמים המסייעים בטיפול ועצירת המחלה. בדיקת צפיפות עצם, לדוגמה, הינה קריטית שכן ללא טיפול בזמן, ישנה התדרדרות אשר גורמת לשברים קשים בעצמות הגוף.
בדומה לכך מחויבים גניקולוגים להפנות לבדיקת "פאפ" אשר בודקת הימצאות של תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם. מדובר בבדיקה קלה ופשוטה, הנעשית במסגרת ביקור אצל רופא הנשים, ללא כל הרדמה ו/או סיכונים אחרים. גילוי הממצא הטרום סרטני באבחון נכון מאפשר ברוב המקרים מניעה וריפוי מוחלט של המחלה. אי הפנייה לבדיקה כגון זו, או אבחון שגוי שלה לאחר ביצועה – נחשבים לרשלנות רפואית מובהקת אשר בגינה ניתן לתבוע ולקבל פיצוי עצום.
דוגמה נוספת היא הפנייה לבדיקות קולונוסקופיה שונות – אשר הוכחו כיעילות מאוד באבחון מוקדם ומניעה של מחלות במערכת העיכול והמעיים. בנוסף, על הרופאים להפנות בהתאם לתלונות החולה ולנסיבות המקרה – לבדיקות כגון א.ק.ג, אקו לב, צנתור אבחנתי, ממוגרפיה וכיוצ"ב.
במקרים בהם ארעה רשלנות הנובעת מאבחון שגוי ואיחור באבחון אמת, בתי המשפט מחמירים מאוד עם גורמי הרפואה, בידיעה שהטעות הובילה לנזק בלתי הפיך, ולעיתים אף למוות. חשוב לדעת שבמקרי מוות זכאים קרובי המשפחה לתבוע בשם המנוח בגין הרשלנות הרפואית שהובילה למותו.
לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות ניתן ליצור קשר בנייד, במייל או באמצעות האתר.
