רשלנות רפואית במהלך הריון ולידה

רשלנות רפואית במהלך הריון ולידה עלולה לגרום נזקים כבדים לאם ולעובר, והפיצויים הנפסקים במקרים כאלה מגיעים לעיתים למיליוני שקלים. ואולם, נשים רבות אינן מודעות לזכויות המגיעות להן ע"פ חוק, ולעיתים יש נטייה לחשוב שהאחריות רובצת על כתפי הנשים בלבד – מתוקף היותן נושאות את העובר.

לא כך הוא הדבר, וחשוב לדעת: חובת האחריות והזהירות מוטלת דווקא על הרופאים הגניקולוגים (ובחלק מהמקרים גם על רופאי המשפחה) המנהלים מעקב הריון והיא חובה רחבה מאין כמוה. כך למשל, אם אישה בהריון לא מדווחת לרופא על תוצאות בדיקות הריון שביצעה, ונניח שהיה בבדיקות רמז לכך שהעובר עתיד להיוולד עם מומים, חובת הברור מוטלת על הרופא, למרות שהאישה לא דיווחה על התוצאות. ביהמ"ש פסק לא אחת שמחובתו של הרופא לשאול ולברר את תוצאות הבדיקות אליהן הוא שולח את האישה ההרה, בפרט כאשר מדובר בביקור חוזר.

כך גם במידה ונגלה לרופא סימן מחשיד במהלך בדיקת אולטרסאונד - מחובתו לבדוק לעומק את משמעות הממצא, ולא להסתפק בבדיקה שטחית, שכן בהחלט מצופה מהרופא לנקוט בזהירות מוגברת מאחר וחיים שלמים, של עובר שטרם נולד, מונחים על כף המאזניים.

כחלק ממעקב ההריון נדרשת האישה ההרה לבצע בדיקות גנטיות שמשמעותן מורכבת, וכאשר מתקבלות התוצאות, הרופאים לא תמיד מקפידים על הסבר בגובה העיניים, שיכלול הבהרת פרטים נחוצים והבנה עמוקה שתאפשר להורים לקבל החלטות נכונות. בהקשר זה פסק ביהמ"ש כי רופאים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי הורי תאומים שנולדו עם מומים קשים. ביהמ"ש קבע כי הרופאים אחראים למלוא הנזק שנגרם מאחר וממצאי הייעוץ הגנטי לא הוסברו להורים כראוי והרופאים לא ווידאו שההורים הבינו את השלכות הממצאים. עוד קבע ביהמ"ש כי המכתב הנושא את תוצאות הבדיקה שנשלח להורים כלל בתוכו מושגים שאינם מובנים לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה רפואית, ולאור זאת לא יכלו ההורים להגיע להחלטות מושכלות ונכונות.

חובת הזהירות המוטלת על גורמי הרפואה הולכת וגוברת ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומציעה לנו כלים נוספים לבדוק ולאשר את בריאות העוברים במהלך ההריון.