בעשור האחרון גדל מס' התביעות ברשלנות רפואית ב – 30%, נתון המעיד על היקף עצום של התופעה. ואולם, יחד עם זאת אין מדובר בנתון מפתיע מכיוון שרשלנות רפואית מתרחשת בתדירות כה גבוהה, עד כדי כך שנדמה שכל הליך רפואי שהסתיים בשלום – הוא למעשה נס שיש לברך עליו. ייתכן ויהיו מי שירימו גבה בטענה שזו אולי תובנה מרחיקת לכת -  לבטח לא מי שיודע מה כולל המושג "רשלנות רפואית", וודאי לא מי שבקיא בחובות המושתות על הגורמים הרפואיים.

לא רבים המטופלים העומדים על זכויות החולה, הגם שהם מודעים אליהן,  ואי עמידה על זכויות אלה היא בבחינת צוהר ראשון להתרחשות הרשלנות הרפואית.

אני סבורה שרשלנות רפואית מתחילה עוד הרבה לפני שאיזמל המנתחים נכון לחתוך בבשר החי, כמטאפורה כמובן לכל סוגי הרשלנות הרפואית האקטיבית ובכלל זה איחור באבחון, מינון שגוי של תרופה, השארת מספריים בגופו של מטופל, הולדה בעוולה וכד'.

לצערי הרב עמדתי בחיי לא מעט מול רופאים. שאלתי שאלות נוקבות. לא אחת נענתי במבט תוכחה, כבא לומר "תני לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תשאלי שאלות מיותרות". עבור מרבית האנשים די במבט מצמית כזה כדי שלא יעזו להמשיך ולשאול. מבט שכזה מהווה חסם, תמרור עצור, ממנו והלאה המטופלים שותקים, מחשש לפגוע בכבוד הרופא -  שמא תיווצר עוינות כלפיהם על שהטילו בו דופי מעצם השאלה.

וזוהי הנקודה הטעונה שינוי קיצוני, שינוי שרק עבודה מאסיבית על התודעה הציבורית תוכל להשיג: שאלות נוקבות אינן בבחינת הטלת דופי והשתקת המטופל נחשבת רשלנות רפואית לכל דבר. זכותו של המטופל לשאול ולקבל תשובות מלאות המניחות את הדעת. לעיתים השאלות הנשאלות, תמוה ככל שזה יישמע, מעוררות את הרופאים לתור אחר תשובות בעצמם ולייעל את דרכי הפעולה שלהם. לא רבים הם האנשים שיודעים שהתחמקות הרופא מתשובה, או העדר הסבר מלא ומפורט - מהווים רשלנות רפואית הבאה בגדר פגיעה באוטונומיה, פגיעה המתרחשת ללא הרף מבלי שהמטופלים מודעים לכך.

צריך לשים את הדברים על השולחן. בחזית. לצאת בתשדירים שמסבירים לקהל הרחב שלשאול שאלות נוקבות ולקבל מענה הולם זו לא חוצפה, זו זכות בסיסית, והחוצפה היחידה היא של רופא שמעז לרמוז ששאלות כגון אלו מפריעות לעבודתו. נכון להיום יש עוד דרך ארוכה להטמעת זכויות החולה בתודעה הציבורית, עד להשגת המטרה הנכספת: רופא שידבר עם מטופליו בגובה העיניים ויענה אחת לאחת על כל השאלות, בלי לסנן מידע, בלי לחשוף מורת רוח, בסבלנות ובנפש חפצה, כאחד האדם.

לומר שאין בכלל רופאים כאלה - יהיה לחטוא לאמת, שכן ישנם כאלו, מסתובבים ביננו כמלאכים בלבן. ואולם, כה מעטים הם בנוף, וכה ארוכה היא הדרך עד שיתרחש השינוי המיוחל, ועד אשר סטנדרטים כאלה יהפכו לסף המקובל ברפואה בישראל.

מתן תרופות באופן שגוי נחשב לרשלנות רפואית מובהקת, ובצדק. אסור לאפשר מצב בו ידו של הרופא או הרוקח תהיה קלה על ההדק, שכן חוסר תשומת לב בכל הקשור להתווית תרופות - עלול להוביל לכשלים חמורים בגוף האדם, ובמקרים רבים אף למוות.

ישנם מצבים רבים הנחשבים לרשלנות סביב התווית תרופות. המצבים השכיחים, כמובן, הם מינון יתר או מתן מרשם שגוי. ואולם, חשוב לדעת כי ישנם עוד אינספור סיטואציות הנחשבות לרשלנות רפואית בכל הקשור לתרופות. כך, למשל, היעדר מעקב של רופא לאחר התוויה של תרופה המצריכה מעקב - ייחשב כרשלנות. בדומה לכך, גם משך טיפול שגוי עלול לעורר תופעות לוואי קשות, שכן ככלות הכל תרופה היא סוג של סם וטיפול ממושך מהווה הפרה קשה של איזון הגוף.

העומס ההולך וגובר על המוסדות הרפואיים ובכללם קופ"ח ובתי החולים השונים מהווה קרקע פוריה לטעויות אנוש, אשר מייצרות רשלנות מסכנת חיים. מחקרים מעידים כי בארה"ב, שימוש לא נכון בתרופות הגורם לנזק וגורר טיפול רפואי נוסף, מהווה נטל תקציבי של מעל 70 מיליארד דולר בשנה. מדובר בנתון מזעזע לכל הדעות, המעיד על אינספור מקרים בהם אנשים ניזוקו או קיפחו חייהם בשל מתן תרופות שאינו כהלכה. גם בישראל המצב לא מזהיר: מחקר שנעשה לאחרונה העלה נתון מדאיג לפיו 2,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה משימוש שגוי בתרופות.

תרופות הניתנות באופן שגוי עלולות לגרום בין היתר להרס הכבד, התקפי לב ושבץ, לחץ דם גבוה, אי ספיקת כליות חמורה, אירוע מוחי, פגיעה במח העצם, פרכוסים, קוצר נשימה, כאבים בחזה, גרד, צהבת, כאבי בטן, ערפול, אובדן הכרה וכמובן מוות.  

כצעד ראשון למניעת נזק כתוצאה מרשלנות כגון זו, יש להיות ערניים ומעורים ככל שאפשר בתהליך הנפקת המרשם. לא לחשוש לשאול את הרופא ו/או הרוקח באיזו תרופה מדובר, מה המינון המומלץ ומה הן תופעות הלוואי. פעמים רבות שאלות אלה מעוררות תשומת לב בקרב מי שמנפיק את המרשם והוא נוקט משנה זהירות כי הוא מבין שמולו נמצא אדם מתעניין, מקפיד ומעורב.

כמובן שישנם מקרים בהם אין למטופל יכולת למנוע נזק, כמו למשל כאשר ניתנת תרופה בזמן שהמטופל מצוי בניתוח או בהיותו בחדר התאוששות. נזקים הנגרמים כתוצאה ממתן תרופות שגוי עלולים להיות הרי אסון, וברוב המקרים מהווים עילה מובהקת לתביעה משפטית.

לבדיקת סיכויי התביעה וכדאיותה ניתן לפנות לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות. כתובת המשרד: מנחם בגין 7, רמת גן, בית גיבור ספורט, טל' 050-6426777, 03-9490959.

כפי שכבר ידוע, רשלנות רפואית מתרחשת בכל תחומי הרפואה. הפעם נעסוק ברשלנות רפואית הנובעת מאבחון שגוי או איחור באבחון - רשלנות שעלולה להיות קטלנית, ואף נלווה אליה תסכול עמוק (ומוצדק) הנובע מהידיעה שאבחון מוקדם יכול היה למנוע את התפשטות המחלה.

כיום הרפואה מעמידה לרשותנו שלל אמצעים שמטרתם לסייע בגילוי מוקדם של מחלות קשות כגון סרטן, מחלות לב, מחלות ניווניות, מחלות עצם, מחלות עיניים וכיוצ"ב.  החובה להפנות לבדיקות הרלוונטיות חלה על הרופאים, ואי הפנייה לבדיקות נחשבת רשלנות רפואית בגינה ניתן ואף צריך לתבוע.

כך למשל,  על רופא המשפחה מוטלת האחריות להפנות את מטופליו לבדיקות סקר, שמטרתן היא גילוי ואבחון מוקדם של מחלות בשלבים הראשונים – כאשר עוד ניתן להציל משמעותית את המצב. על הרופא להפנות לבדיקות דם, שתן, כולסטרול, תפקודי לב ריאה וכו'. בטווח מסוים של גילאים יש להפנות לבדיקות אשר מזהות דם סמוי בצואה ואף בדיקות שמיעה וראייה – לאיתור סימפטומים מוקדמים המסייעים בטיפול ועצירת המחלה. בדיקת צפיפות עצם, לדוגמה, הינה קריטית שכן ללא טיפול בזמן, ישנה התדרדרות אשר גורמת לשברים קשים בעצמות הגוף.

בדומה לכך מחויבים גניקולוגים להפנות לבדיקת "פאפ" אשר בודקת הימצאות של תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם. מדובר בבדיקה קלה ופשוטה, הנעשית במסגרת ביקור אצל רופא הנשים, ללא כל הרדמה ו/או סיכונים אחרים. גילוי הממצא הטרום סרטני באבחון נכון מאפשר ברוב המקרים מניעה וריפוי מוחלט של המחלה. אי הפנייה לבדיקה כגון זו, או אבחון שגוי שלה לאחר ביצועה – נחשבים לרשלנות רפואית מובהקת אשר בגינה ניתן לתבוע ולקבל פיצוי עצום.

דוגמה נוספת היא הפנייה לבדיקות קולונוסקופיה שונות – אשר הוכחו כיעילות מאוד באבחון מוקדם ומניעה של מחלות במערכת העיכול והמעיים. בנוסף, על הרופאים להפנות בהתאם לתלונות החולה ולנסיבות המקרה – לבדיקות כגון א.ק.ג, אקו לב, צנתור אבחנתי, ממוגרפיה וכיוצ"ב.

במקרים בהם ארעה רשלנות הנובעת מאבחון שגוי ואיחור באבחון אמת, בתי המשפט מחמירים מאוד עם גורמי הרפואה, בידיעה שהטעות הובילה לנזק בלתי הפיך, ולעיתים אף למוות. חשוב לדעת שבמקרי מוות זכאים קרובי המשפחה לתבוע בשם המנוח בגין הרשלנות הרפואית שהובילה למותו.

לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות ניתן ליצור קשר בנייד, במייל או באמצעות האתר.

טרם שאצלול ללב העניין אדגיש כי מדובר בנושא ענף ומורכב, וכי במסגרת יריעה זו תובא טעימה קטנה מתוך עולם שלם ומלא רבדים. יחסי רופא חולה קשורים בטבורם לרשלנות רפואית ולא אחת הם הבסיס לרשלנות. הסיבה לכך היא פער הכוחות העצום שבין רופא לחולה. רוב המטופלים שמעזים ושואלים שאלות נוקבות – נענים ע"י הרופאים בתשובות לקוניות שאינן מספקות. בנקודה הזו הרוב המוחץ של המטופלים לא ישאל עוד. החשש שמא הרופא "יכעס" או "יטפל פחות טוב" הוא חשש נפוץ בקרב החולים שמרגישים שהם תלויים ברופא ולא מעוניינים "לפתוח איתו חזית".

בתי המשפט מודעים היטב לפערי הכוחות האדירים הללו וזו הסיבה שהם פיתחו ראש נזק מיוחד לנושא האמור, הנקרא בשפה המקצועית "פגיעה באוטונומיה". פירושו של דבר, שגם כאשר אין רשלנות בעצם הטיפול – החולה עדיין זכאי לתבוע בגין העובדה שהרופא לא סיפק לו את ההסברים הנחוצים בדבר הטיפול שעומד להתבצע בו ו/או את הסיבוכים האפשריים שטיפול זה עלול לעורר. התקשורת בין הרופא לחולה היא היסוד והבסיס הראשוני למניעת רשלנות רפואית, וכאשר זו לקויה, הדרך לרשלנות מהירה ביותר.

רבות כבר נאמר ונכתב על פגיעה באוטונומיה, ומבין כל הדברים – החשוב ביותר לדעת הוא שבתי המשפט מרחיבים את העילות לתביעה, בין היתר על בסיס פגיעה באוטונומיה. מערכת המשפט בעידן של היום מכירה באופן חסר תקדים בזכותו של המטופל על גופו ועל זכותו לקבל את המידע המלא אודות הטיפול לו הוא זקוק. זכות האדם על גופו מהווה זכות יסוד בסיסית וכוללת בחובה את הזכות לאינפורמציה ולהסכמה מלאה מדעת על כל טיפול. המגמה החיובית של בתי המשפט מנסה למזער את פער הכוחות העצום בין רופא למטופל תוך העצמת זכות האדם על גופו ובכלל זה על המידע אודות הפרוצדורות הרפואיות המבוצעות בו.

כפי שכבר ידוע, רשלנות רפואית מתרחשת, למרבה הצער, בכל תחומי הרפואה. הפעם נעסוק ברשלנות רפואית הנובעת מאבחון שגוי - רשלנות שלא זו בלבד שעלולה להיות קטלנית, אלא שנלווה אליה תסכול עמוק (ומוצדק) הנובע מהידיעה שאבחון מוקדם יכול היה למנוע את התפשטות המחלה.

כיום הרפואה מעמידה לרשותנו שלל אמצעים שמטרתם לסייע בגילוי מוקדם של מחלות קשות כגון סרטן צוואר הרחם. כך למשל, קיימת בדיקת ה – PAP SMEAR אשר בודקת הימצאות של תאים טרום סרטניים ע"י משטח הנלקח מצוואר הרחם. מדובר בבדיקה קלה ופשוטה, שאורכת לא יותר מדקות ספורות, ונעשית במסגרת סטנדרטית של ביקור אצל רופא הנשים, ללא כל הרדמה ו/או סיכונים אחרים.

וכאן מגיע השלב הקריטי: אבחון לא נכון של הבדיקה עלול להיות הרסני עבור הנבדקת. מהו, אם כן, אבחון שגוי? אבחון שגוי הוא למעשה תשובה הקובעת שאין נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם, בעוד שהללו קיימים אך נפלה טעות באבחון המשטח.

הקושי הגדול בסיטואציה האמורה הוא שלנבדקת אין כל דרך לדעת שנפלה טעות, והיא ממשיכה בחייה בידיעה שהכל תקין. הטעות תתגלה רק בשלב מאוחר יותר בו המחלה התפשטה והופיעו סימפטומים שלא מותירים כל מקום לספק. אז ייעשה אבחון נוסף,  שהוא בבחינת אבחון מאוחר שנבע כתוצאה מאבחון ראשוני שגוי. 

במקרים מצערים כאלה כל שנותר הוא לתבוע בגין אותה רשלנות. חשוב לדעת: גילוי הממצא הטרום סרטני באבחון נכון מאפשר ברוב המוחץ של המקרים מניעה וריפוי מוחלט של המחלה, באמצעות טיפול פשוט של הסרת הנגעים הטרום ממאירים טרם הפיכתם לממאירים.

במקרים בהם ארעה רשלנות הנובעת מאבחון שגוי ואיחור באבחון אמת, בתי המשפט מחמירים מאוד עם גורמי הרפואה, בידיעה שהטעות הובילה לנזק בלתי הפיך בקרב המטופלת, ולעיתים אף למוות. חשוב לדעת שבמקרי מוות זכאים קרובי המשפחה לתבוע בשמה של המנוחה בגין הרשלנות הרפואית שהובילה לנזקים הכבדים.

משרד זפרני לביא מייצג נפגעי רשלנות ברפואת שיניים החל מראשית ההליך ועד לקבלת הפיצוי. רפואת שיניים הינו תחום המתפתח בקצב מסחרר ועמו מתרחבות החובות המוטלות על הרופאים. משרד זפרני לביא מלווה את הלקוח תוך עמידה איתנה על זכויותיו ומימושן.

בעקבות התקדמות התחום:  הרופאים חבים בזהירות מוגברת

תחום הרפואה הוא תחום דינמי אשר מתעדכן חדשות לבקרים, הודות לטכנולוגיה המתפתחת המוצאת פתרונות לשלל בעיות. בתוך התחום רחב הידיים של הרפואה הכללית, קיים תחום רפואת השיניים אשר מתקדם בצעדי ענק, הודות לאותה טכנולוגיה. התקדמות התחום מציבה רף גבוה לרופאים העוסקים במלאכה, ובמקביל גדלה האחריות המוטלת עליהם. כך למשל, לא מספיק שטיפול השיניים עצמו יהיה מוצלח, אלא נדרש מהרופאים לבצע מעקב ארוך טווח לאחר גמר הטיפול.

במסגרת החובות המקצועיים המוטלים על הרופאים ניתן למצוא חובת התעדכנות בהתפתחויות חדשות, הכרת עברו הרפואי של המטופל – הן בתחום השיניים והן באופן כללי, מעקב תדיר, אבחון נכון, אזהרת המטופל מפני סיכונים הכרוכים בטיפול והסברים ברורים ומלאים על הפרוצדורה הרפואית המבוצעת.  כל סטייה מאחד החובות הללו נחשבת כרשלנות מצד הרופא.

פיצוי חסר תקדים למטופלת:

בפסק דין ס' נ' ד"ר כהן כרמלה החלה מטופלת צעירה תהליך יישור שיניים אשר במהלכו התלוננה התובעת על כאבים קשים. הרופאה טענה שיש לייחס כאבים אלה ללחץ המופעל על השיניים במסגרת יישורן. ואולם, בדיעבד – ולמרבה הצער מאוחר מדי – הסתבר כי כאבים אלה היו תוצאה של מחלת חניכיים קשה שלא אובחנה כהלכה ע"י רופאת השיניים. בשל האבחון השגוי נגרם למטופלת נזק עצום לרבות אובדן של עצם סביב רוב שיניה, ספיגת שורשים ואובדן השיניים. הנזק היה כה חמור עד כי בית המשפט פסק על הרופאה לשלם למטופלת כשני מיליון שקלים (ולדיוק: 1,908,340 ₪) ובנוסף שכ"ט עו"ד ע"ס 450,000 ₪.

בפסק הדין המדובר פסק בית המשפט כי חובות הזהירות החלות על הרופא נפרשות על פני כמה שלבים, וביניהם: האבחון, ההחלטה על דרך הטיפול, הטיפול עצמו והמעקב אחר יישומה של ההחלטה. 

חושב שנפגעת מטיפול שיניים רשלני? פנה כבר עכשיו  לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות. ניתן ליצור קשר באמצעות הנייד, המייל או  האתר.

כל תלמיד הלומד במערכת החינוך בישראל (מגן ילדים ועד כיתה י"ב) מבוטח בפוליסה מצוינת המבטיחה כיסוי די נרחב. מי משלם? ובכן... תופתעו לדעת שאתם. במסגרת תשלומי החובה שמשלמים ההורים לביה"ס בכל תחילת שנה, משלמים גם על ביטוח הילדים. למה לא סיפרו לכם? שיקולי תועלת: פחות תביעות ויותר כסף בקופות הביטוח.

צריך להדגיש: מדובר בפוליסה נרחבת ומקיפה, אלא שמעט מאוד הורים יודעים על קיום הפוליסה הזאת, ועוד פחות מכך מכירים את תחולתה הרחבה.

להלן הדברים החשובים באמת: גם אם לא שילמתם את אגרת החינוך, ילדכם זכאים לביטוח מכיוון שמדובר בכיסוי קולקטיבי ועל הרשות המקומית מוטלת האחריות לגביית התשלום.

הביטוח מכסה תלמיד שנגרם לו נזק גופני בכל מקום ובכל זמן. כלומר: גם אם הנזק ארע מחוץ לשעות הלימודים, מחוץ לכתלי ביה"ס, בחופשות, בחגים או שבתות ואפילו בחו"ל – יש כיסוי ביטוחי. כך למשל, אם הילד נפצע בגינה אחר הצהריים, נפל מאופניים/קורקינט/סקייטבורד, נפצע במגרש המשחקים, טבע בים או בבריכה, נכווה מאש, מעד במדרגות, נפצע בקטטה, בלע חומרים מסוכנים - ולמעשה ספג כל פציעה גופנית אחרת – הוא זכאי לפיצוי במסגרת הפוליסה.

אמנם יש מקרים מסוימים אותם הפוליסה לא מכסה, כגון: תאונות דרכים, פעולות איבה, תאונות עבודה, רשלנות רפואית ועוד, אך צריך לציין שבמקרים הללו קיים חוק אחר המסדיר את הזכויות, ולכן כדאי להיוועץ בעו"ד על מנת למצות את כל הזכויות האפשריות.

נקודה נוספת חשובה היא מועד ההתיישנות. רבים נוטים לחשוב כי מאחר ומדובר בביטוח – מועד ההתיישנות הוא 3 שנים מקרות המקרה, ולא כך הוא הדבר. מועד ההתיישנות ארוך בהרבה והוא נועד לשמר את זכויות הקטינים: יש לספור את שלוש השנים החל מהגיע הילד לגיל 18. כך למעשה ניתן לתבוע עד גיל 21.

הגשת תביעה במסגרת תאונות אישיות לתלמידים דורשת ליווי צמוד של עו"ד מנוסה המכיר את התחום היטב. תביעה עצמאית ללא הדרכת עו"ד הבקיא ברזי הפוליסות מקטינה משמעותית את הסיכויים למימוש זכויות ילדכם והשגת כספי הפיצויים.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. מומלץ להיוועץ בעו"ד טרם מימוש זכויות.

בעידן של היום, המקדש את אידיאל היופי, הגוף החטוב והכושר הגופני, יותר ויותר אנשים מתאמנים בחדרי הכושר. אין ספק שהמודעות ההולכת וגוברת בנוגע לחשיבות הספורט ותחזוק הגוף מביאים את ההמונים לחדרי הכושר, ועל כן חשוב לדעת כיצד לפעול במקרה של פציעה בחדר כושר. התנהלות נכונה מיד לאחר הפציעה יכולה להקים פיצוי הולם בעוד שמי שאינו מודע לזכויותיו, עלול להישאר עם כאבים ואף עם נכות צמיתה מבלי שיהיה לו ממי לתבוע את הנזק שנגרם לו.

מעבר לחובה הסטנדרטית של כל מכון כושר בדבר רישיון עסק, ישנן חובות רבות נוספות. כך למשל חלה חובת נוכחות מדריך באזור המכשירים, ויתרה מכך: אם ישנם מתאמנים קטינים, חובה על מכון הכושר להעמיד לרשותם מדריך לאימון קטינים.

פציעות אשר מכון הכושר אשם בהתרחשותן מקימות עילת תביעה. כך למשל מכון הכושר אשם במידה ומתאמן נפצע כתוצאה ממכשיר לא תקין, או אם ארעה הפסקה פתאומית של פעולת ההליכון והמתאמן נפל ונחבל, אם פציעה ארעה כתוצאה מהכוונה לא נכונה ו/או לא מספיקה של מדריך הכושר, אם משקולת השתחררה ופגעה במתאמן - וכיוצ"ב עוד אינספור סיטואציות הבאות בגדר רשלנות מצד חדר הכושר שבגינה ניתן לתבוע ולקבל פיצוי הולם.

מכון הכושר חייב להיות מתוכנן וערוך באופן המקיים את תקנות הבטיחות. רבים אינם יודעים, אך התקנות מחמירות מאוד ויורדות עד לפרטים של מרחק מינימלי בין מכשירים. כך למשל, אם לאחר פציעה – נבדק המרחק בין המכשירים ונמצא שהוא קטן מכפי שהתקנות מורות – הרי שיש כאן רשלנות מובהקת ובהחלט ניתן לטעון לצפיפות ולנפילה לא בטוחה בעקבות כך. גם המרחק בין השורות עצמן חייב להישמר ע"פ סטנדרט מסוים, וכך עוד אינספור תקנות אשר נועדו במהותן להגן על המתאמנים במכון.

לאור האמור, במידה ונופלים או נחבלים במתחם חדר הכושר – כדאי להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום על מנת לקבל הדרכה ראשונית וכן הכוונה אשר תעזור להשיג את הפיצוי המגיע. כל פציעה במסגרת ספורטיבית כזו או אחרת (גם מחוץ לחדר כושר) עשויה לזכות את הנפצע בפיצוי, ומומלץ בהחלט לבדוק זכאות על מנת לממש את כל הזכויות.

היום, יותר מאיי פעם, משתלטים הניתוחים הפלסטיים על חיינו. אלפי ניתוחים מבוצעים מדי יום אך למרבה הצער רבים מסתיימים באכזבה גדולה ומפח נפש. נשים רבות אינן יודעות כי מגיע להן פיצוי כספי גדול במקרים רבים. כך למשל – אם הרופא לא הסביר בע"פ ובצורה ברורה את הסיכונים ותופעות הלוואי – קיימת עילת תביעה, וזאת אף אם המטופלת חתמה על טופס הסכמה לניתוח.

להלן חלק קטן מרשימה אינסופית של טיפולים אשר במידה וכשלו ניתן לתבוע בגינם פיצוי כספי: הסרת שיער בלייזר, הגדלת או הקטנת חזה, שאיבות שומן, הצרת היקפים, שתלים בישבן, הזרקות בוטוקס, חומצה היאלורנית, מתיחות פנים, עפעפיים, פילינג בלייזר, הסרת משקפיים, ניתוחי אף, עצמות לחיים, איפור קבוע ועוד – כולם נחשבים כרפואה קוסמטית אשר מחייבת את הרופאים ליידע את המטופל בכל ההשלכות ותופעות הלוואי של ניתוחים אלה, ויתרה מכך: כל אחד מהטיפולים הללו מקים עילת תביעה במידה וכשל. חשוב לדעת: אם התוצאה אינה מספקת, או שנותרו כתמים בעור, נפיחות עודפת, עיוות, צלקות, אדמומיות, כוויות, אי סימטריה וכיוצ"ב – ניתן בהחלט לתבוע ולקבל פיצוי של עד מאות אלפי שקלים על הנזק הפיסי וגם הנפשי שנלווה לכך.

החובה המוטלת על הרופאים כה גבוהה, משום שהציפייה בניתוחי קוסמטיקה היא שיפור המראה, ושיפור הביטחון העצמי. המטרה של ניתוח קוסמטי היא לגרום נחת וסיפוק למטופלת. ברגע שהתוצאה אינה כפי המצופה, הרי שקיימת סיבה לתבוע – וזאת משום שהניתוח לא השיג את התוצאה שלשמה הוא בוצע. צריך לזכור כי הזכות הבסיסית ביותר היא הזכות לקבל את התוצאות להן קיוותה המטופלת.

בית המשפט מחמיר עם הפלסטיקאים, ומטיל עליהם חובת זהירות מוגברת. כך למשל, בפסק דין בתחום האמור, קבעה כבוד השופטת סיגל רסלר זכאי כי הרופא אשם בתוצאה לא מספקת של ניתוח מאחר ובמסגרת הברור הטרום ניתוחי לא שאל את המטופלת מאיזו עדה היא. בית המשפט הסביר כי מאחר וידוע שבעלי גוון עור כהה חשופים לסיכון מוגבר וכתמי פיגמנטציה, הרי שהרופא התרשל בתפקידו כאשר לא עשה את הברור החיוני טרם הניתוח. במקרה זה פסק בית המשפט פיצוי בגובה 400,000 שקלים עבור המנותחת!

רשלנות רפואית במהלך הריון ולידה עלולה לגרום נזקים כבדים לאם ולעובר, והפיצויים הנפסקים במקרים כאלה מגיעים לעיתים למיליוני שקלים. ואולם, נשים רבות אינן מודעות לזכויות המגיעות להן ע"פ חוק, ולעיתים יש נטייה לחשוב שהאחריות רובצת על כתפי הנשים בלבד – מתוקף היותן נושאות את העובר.

לא כך הוא הדבר, וחשוב לדעת: חובת האחריות והזהירות מוטלת דווקא על הרופאים הגניקולוגים (ובחלק מהמקרים גם על רופאי המשפחה) המנהלים מעקב הריון והיא חובה רחבה מאין כמוה. כך למשל, אם אישה בהריון לא מדווחת לרופא על תוצאות בדיקות הריון שביצעה, ונניח שהיה בבדיקות רמז לכך שהעובר עתיד להיוולד עם מומים, חובת הברור מוטלת על הרופא, למרות שהאישה לא דיווחה על התוצאות. ביהמ"ש פסק לא אחת שמחובתו של הרופא לשאול ולברר את תוצאות הבדיקות אליהן הוא שולח את האישה ההרה, בפרט כאשר מדובר בביקור חוזר.

כך גם במידה ונגלה לרופא סימן מחשיד במהלך בדיקת אולטרסאונד - מחובתו לבדוק לעומק את משמעות הממצא, ולא להסתפק בבדיקה שטחית, שכן בהחלט מצופה מהרופא לנקוט בזהירות מוגברת מאחר וחיים שלמים, של עובר שטרם נולד, מונחים על כף המאזניים.

כחלק ממעקב ההריון נדרשת האישה ההרה לבצע בדיקות גנטיות שמשמעותן מורכבת, וכאשר מתקבלות התוצאות, הרופאים לא תמיד מקפידים על הסבר בגובה העיניים, שיכלול הבהרת פרטים נחוצים והבנה עמוקה שתאפשר להורים לקבל החלטות נכונות. בהקשר זה פסק ביהמ"ש כי רופאים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי הורי תאומים שנולדו עם מומים קשים. ביהמ"ש קבע כי הרופאים אחראים למלוא הנזק שנגרם מאחר וממצאי הייעוץ הגנטי לא הוסברו להורים כראוי והרופאים לא ווידאו שההורים הבינו את השלכות הממצאים. עוד קבע ביהמ"ש כי המכתב הנושא את תוצאות הבדיקה שנשלח להורים כלל בתוכו מושגים שאינם מובנים לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה רפואית, ולאור זאת לא יכלו ההורים להגיע להחלטות מושכלות ונכונות.

חובת הזהירות המוטלת על גורמי הרפואה הולכת וגוברת ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומציעה לנו כלים נוספים לבדוק ולאשר את בריאות העוברים במהלך ההריון.